מה יהיה עם עצי הנוי?

אני קורא לכל מי שנושא העצים במרחב העירוני חשוב לו, להתיישב סביב שולחן אחד מתוך מגמה לדון יחד בבעיות ובעיקר לגבש פתרונות, גם ליד הקלה מדי במתן היתרים לכריתת עצים וגם לאכיפת החסר נגד אלה שפוגעים בהם בשנים האחרונות קיימת פעילות רבה של קבוצות נאמנים לשמירת העצים בישראל העוסקות בעצי הנוי ובעיקר קבוצות ווטסאפ שעוקבות,
מעורבות ונלחמות למען הגנת האילנות בארץ מתוך אכפתיות ודאגה לנוף הגבוה והירוק. מגמת הפעילות היא לשפר את מצבם של כמה שיותר עצים. ומדוע נדרשת כל הפעילות הזו ?
יודעי דבר טוענים שבשנים האחרונות נכרתים בכל שנה 100 עד 300 אלף עצים, ומעט מאוד עצים מעותקים. וכל זאת למה? ברור, בגלל הפיתוח והבינוי המואץ בכל רחבי המדינה. סיבות נוספות הם עצים חולים, בעיות בטיחותיות בעצים ועוד.

אבסורד 1

מכאן לאבסורד – משבר האקלים כבר כאן, וכבר לפני כשנתיים קיבלה ממשלת ישראל קיבלה החלטה במסגרת תוכנית אסטרטגית לאומית, לעודד רשויות מקומיות לטפל בהצללה ובקירור המרחב העירוני באמצעות עצים; לעודד רשויות מקומיות החלטת הממשלה על הצללה באמצעות עצים היא היסטורית במדינה כמו שלנו, אבל הפערים בין ההחלטה לבין מציאות היומיום דורשים יצירתיות מחודשת להכין תוכניות אסטרטגיות בנושא; לשפר מפרטי נטיעת עצים ובתי גידול; להתקין מערכות השקיה לעצים ועוד פרמטרים מקצועיים נוספים לשיפור ולקבלת איכויות של צל עצים, במגמה להתמודדות עם איי החום העירוניים וכמענה להשפעות שינויי האקלים. השנה )2023( הפרויקט )כולל תקצוב( יצא לדרך ומעל 20 רשויות מקומיות משתתפות ועומלות בימים אלו על התוכניות. מנגד, אנו שומעים מהשטח, ברחבי הארץ – שכורתים עצים במקומות רבים! התחושה היא כי אין איזון בין שמירת העצים לפיתוח; אין התייחסות מספיקה למתן עדיפות לשימור והמשך קיום נכסי הטבע – העצים במקרה הזה. במשרד החקלאות קיים אגף שמטפל בנושא הרגולציה מכוח פקודת היערות שהמדינה ״אימצה״ מתקופת המנדט הבריטי )1926( וחוקים ותקנות נוספים שנקבעו במרוצת השנים. יתכן שכאן מקור הבעיה. לדוגמה – אין מספיק אכיפה על קבלנים, יזמים, רשויות שפוגעות בעצים. אין מספיק הרתעה כנגד הפוגעים שלא מקיימים את החוקים והתקנות. מעט מאוד מקרים מובאים לבתי המשפט וכמות הקנסות שנגבות היא קטנה )כל זה ללא נתונים מדויקים אלא רק ציון מגמות, ככל הידוע לי(. עצים רבים נפגעים ומתים בגלל גיזומים לא מקצועיים, אי שמירה על נהלי ״עבודה בקרבת עצים” בעת עבודות פיתוח, עצים שנכרתים בגלל הטענה כי ״העץ מסוכן” בלי שמוצה עד תום הליך הבדיקה, דבר שמהווה פגיעה עד לתמותת חלק מהאילנות בפרויקטים וברשויות – וכאמור כל זה בניגוד לחוק!

אבסורד 2
בשל הכריתות הרבות בארץ קמו להן התארגנויות של תושבים המנסים לבטל או להקטין את כמות העצים המיועדים לכריתה, כמו במקרים כגון אלה: מטע הזיתים ליד אילניה )סג’רה(, חורשת אקליפטוסים בכניסה לרמלה, עצים באזור ירושלים ועוד עצים במקומות רבים בארץ. בדרך כלל, הפעילים מנצלים את אפשרות ההתנגדות דרך הליך הערר, שהוא חלק מנהלי שקיפות המידע לציבור לפני כניסת רישיון הכריתה לפועל. גם מימוש ״שווי פיצוי נופי” לאחר כריתות העצים, לפיו מחויבים היזם או הקבלן לממש את ההשבה הנופית באמצעות נטיעת עצים חדשים בפרויקט המדובר או בסביבתו – כנראה לא מתקיים בחלק גדול מהפרויקטים שקיבלו רישיון כריתה. 26 פפירוס יולי-אוגוסט 2023 פפירוס יולי-אוגוסט 2023 27
פיקוס קדוש